אוצרת: יעל גילעת
תערוכתם המשותפת הראשונה של אב ובנו, שני היוצרים משה וצדוק בן דוד, מזמינה את הצופים להתבונן בחוטים העדינים, שלעיתים סמויים מהעין, הנמתחים בין השניים והמתקיימים ביניהם – מעין דיאלוג בין-דורי וטרנס-דורי. הכותרת זיכרון גנטי משמשת מרחב למפגש בין מקומות וזמנים שונים, הן הפרטיים והמשפחתיים והן התרבותיים־קולקטיביים ולשיטוט ביניהם.
בתערוכה מוצגות עבודות פיסול, הדפס ומיצב הווידיאו של צדוק בן דוד, ששתיים מעבודותיו חדשות ונוצרו במיוחד לתערוכה זו, ועבודות צורפות של משה בן דוד הכוללות: תכשיטים, אובייקטים וכלי יודאיקה חד־פעמיים. העבודות נוצרו מתוך עולמות תוכן, טכניקות, דרכי עבודה וגודל שונים בתכלית, אך עם זאת הן מספרות את הסיפור המשותף מתוך מבט התר אחר החורג מתוך המזדמן ויוצר קונטור או מכל להכיל בו את הפרטים של השלם, כדי להסתכל דרכם או לגשר ביניהם. מבט זה הוא התבוננות רגישה ביצירת הדורות הקודמים, בין אם בצורפות מסורתית או באמנות מערבית, וכן בטבע שמסביב כדגם צורני המהווה מכלול של שינויים והישנויות.
התערוכה נושאת את חותם האהבה, שקושר בין האב לבן ובין הבן לאב ולמשפחת בן דוד בכלל כיחידה יוצרת, המורכבת אף היא מפרטים שונים זה מזה, המרכיבים שלם שתפקידי המכיל־מוכל מתחלפים ביניהם.
(צדוק בן דוד, Conversation Peace, 2018, וידיאו אנימציה, 3:52 ד')